שאלות ותשובות

המדור נועד לאפשר לכם להפנות אלינו שאלות עקרוניות. המדור אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ מעמיק ואינו נועד למתן תשובות על סוגיות מפורטות.

אנו נביא כמובן בעילום שם ותוך העלמת פרטים מזהים שאלות מובחרות שהופנו למדור או שאלות המופנות אלינו באמצעים אחרים.

איך זה יכול להיות שאתה [רואה החשבון ] מראה לי כל הזמן שאני מרוויח אבל אין לי כסף???

תרגום לשפה מקצועית פיננסית:

מה יכולה להיות הסיבה לכך שדוח רווח והפסד משקף רווח ואילו תזרים המזומנים שלילי?

תשובה:

יכולות להיות סיבות רבות לפער בין דוח רווח והפסד חיובי למצוקה בתזרים המזומנים. התשובה תלויה גם בבסיס הדיווח (בסיס מזומנים או בסיס מצטבר). יש לערוך ניתוח מעמיק של הנתונים הספיציפיים. פה נביא רק כמה מהסיבות האפשריות:

• העסק רשם הכנסות אך עדיין לא קיבל את התמורה בגינן.
• קיים פער בעסק בתהליך צמיחה בין אשראי הספקים לאשראי הלקוחות, לדוגמא, העסק מוכר באשראי של שוטף 90 אך משלם חלק מהוצאותיו באשראי של שוטף 60 וחלק אחר כמו משכורות באופן מידי.
• אין שינוי בהיקף הפעילות של העסק אך העסק נדרש כדי להתמודד עם מתחרים להגדיל את תקופת האשראי ללקוחות או לחליפין הספקים הקטינו לו את תקופת האשראי.
• העסק משלם מקדמות מס מעבר לנדרש, או שמשלם השנה חובות לרשויות המס השונות בגין שנים קודמות.
• רכישות רכוש קבוע. העסק שילם בעבור הרכוש הקבוע מהון עצמי. מצד שני העסק אינו רושם בשנת הרכישה את כל עלות הרכוש הקבוע כהוצאה אלא רושם הוצאות פחת לאורך מספר שנים.
• גידול במלאי.
• החזרי הלוואות שהעסק קיבל בתקופות קודמות.
• הקטנת מסגרת האשראי של העסק בבנקים.
• משיכות של בעל/בעלי העסק מעבר למשכורתם, או לשווי השירותים שהם מספקים לעסק, או מעבר לריווחיות העסק.

לסיכום: העלינו פה מספר אפשרויות ועל העסק לבחון מה מקור הבעיה. יחד עם זאת ההמלצה שלנו היא שכל עסק ינהל בקרה תקציבית שוטפת ותחזית וניתוח מסודר של תזרים המזומנים שלו. בדרך הזו ניתן לאתר מגמות בעת היתהוותן, להתמודד עם בעיות בזמן אמת ולקבל את ההחלטות הדרושות למען הצלחת העסק בצורה סדירה. אל תהססו להתייעץ איתנו.

העסק שלי בירידה ואני לא מבין למה?

תרגום לשפה מקצועית פיננסית:

מה יש לבחון כשחלה הרעה בתוצאות הכספיות של העסק?

תשובה:

מדובר בשאלה הדורשת ניתוח מעמיק כדי לאתר מה השתנה ומה ניתן לשפר כאשר בכל עסק התשובה תהיה שונה. ננסה להתייחס לשאלה מכמה זוויות עקרוניות:

• ראשית יש לבחון האם חלה הרעה בתזרים המזומנים של העסק או האם מדובר בפגיעה בהיקף הפעילות או בריווחיות של העסק.
• במידה ואכן חלה הרעה בריווחיות העסק יש לבחון האם חל קיטון בהיקף הפעילות של העסק או ברמת הריווחיות שלו.
• ירידה ברמת הפעילות של העסק דורשת בדיקה שלא מדובר בירידה עונתית אל מול שנים קודמות או מתחרים. לאחר מכן יש לבדוק האם מדובר בירידה כללית או בירידה בגלל תחומי פעילות מסוימים או מוצרים מסוימים, או בגלל קיטון בפעילות של אנשי מכירות מסוימים. כמובן שלאחר מכן יש להעמיק את הבדיקה במקום שבו חלה ההרעה בפעילות.
• ירידה במכירות יכולה להיגרם מסיבות שונות, מכניסת מתחרים לשוק או בגלל הורדת מחירים על ידי מתחרים, ירידה באיכות השרות או המוצרים של העסק וכן בגלל שינויים בכוח אדם איכותי של העסק, למשל עזיבה של אנשי מכירות ו/או שרות ותיקים וטובים. תיתכנה גם נסיבות זמניות כמו שרות מילואים, חופשות לידה, מחלה וכו' המשפיעות על התוצאות העסקיות.
• במידה ולא מדובר בירידה בהכנסות יכולות להיות מספר סיבות לירידה בריווחיות ויש לבחון נתונים שונים כמו גידול בעלויות (תשומות, כוח אדם, עלויות שיווק ומינהלה או מימון). יש לבחון את הסיבות לגידול בעלויות. האם מדובר בהתייקרויות מצד הספקים או בניהול רכש לא נכון. גם כאן יתכן והסיבה מקורה בשינויים או בנסיבות הקשורים לכוח אדם כמו העלאות שכר לא מוצדקות או בשינויים בכוח אדם שגרמו לניהול לא נכון של עלויות העסק.
• העדר בקרה נאותה על מצבו הכספי של העסק אשר תתבטא בקבלת החלטות שגויות, למשל הגדלת תקציב פרסום לא אפקטיבי או שינוי אפיקי פרסום. יתכן והמצב הוא תוצאה של החלטות אסטרטגיות שגויות לאורך זמן, היעדר השקעה בשיווק אפקטיבי, היעדר השקעה בציוד ובתוכנות ומחשוב של העסק, תחלופה בכוח אדם עקב ניהול משאבי אנוש שגוי וכיוצא בזה. ניהול כספי לא נכון יכול להביא גם לגידול בעלויות המימון של העסק מה שיביא לפגיעה הן בתזרים המזומנים של העסק והן בריווחיותו של העסק.

לסיכום: הבאנו פה תמצית של נושאים שנידונו במשרדנו בעת האחרונה בנסיבות שהועלו והן כמובן חלקיות ביותר. יכולות להיות סיבות חיצוניות לעסק שיש להתמודד איתן אך בחלק מהמקרים מדובר בצורך לשדרג את הבקרה והניהול השוטפים של העסק. מוזמנים להתייעץ איתנו.

מה הם ההבדלים העיקריים בין עוסק מורשה ועוסק פטור?

עוסק פטור הוא עוסק שמחזורו אינו עובר תקרת הכנסות לשנה (99,893 ₪ נכון לשנת 2021) והוא אינו נמנה על בעלי מקצוע מסוימים ובהם: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית, רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים, סוחר במקרקעין, מתווך במקרקעין, סוחר רכב ומתווך רכב, בעלי בית ספר או גן בהתאם למפורט בתקנות מע"מ (רישום). גם חברה ואגודה שיתופית אינן זכאיות להירשם כעוסק פטור.

עוסק פטור פטור מתשלום מע"מ על הכנסותיו ולכן אינו יכול לקבל בחזרה את המעמ הכלול בהוצאותיו. הוא אינו פטור ממס הכנסה או מביטוח לאומי. יחד עם זאת הוא פטור מהוראות רבות הכלולות בהוראות ניהול ספרים ולמעשה מחויב בניהול של לפחות ספר קבלות ותיק תיעוד חוץ (כלומר שמירת מסמכי ההוצאות שהוציא).

עוסק פטור מחויב לאחר סיום השנה בדיווח על מחזור עסקאותיו כדי לוודא שלא עבר את תקרת המחזור של עוסק הפטור. במידה והוא עובר את תקרת מחזור העוסק הפטור הוא יחויב במע"מ על עסקאותיו מאותו המועד ולכן ירשם כעוסק מורשה. כן הוא מחויב בהגשת דוח שנתי למס הכנסה.

עוסק מורשה הוא מי שבחר להירשם ככזה או שאינו זכאי להיות רשום כעוסק פטור. הוא חייב במע"מ על הכנסותיו וזכאי לגבות אותו מהלקוח. הוא מחויב בדיווח תקופתי כל חודשיים או חודש ונדרש לשלם את המע"מ הכלול בעסקאות מכירה שביצע פחות המע"מ ששילם בגין הוצאותיו ואשר קיבל בגינן חשבוניות מס כחוק.

עוסק מורשה זכאי להוציא ללקוחותיו חשבונית מס. במידה ומקבל המוצר/השרות הוא עוסק מורשה הוא יוכל כאמור להזדכות על המע"מ ששילם אל מול רשויות המס.

אז למי כדאי להירשם כעוסק פטור ? מי שעסקו קטן מאוד יעדיף להירשם כעוסק פטור בשל הפטור מחבויות ניהול ספרים ומכאן בשל חסכון בעלויות או זמן של ניהול הנהלת החשבונות שלו. גם מי שמוכר מוצרים או שירותים לאנשים פרטיים יעדיף להירשם כעוסק פטור כיוון שכך לא יאלץ להוסיף לעלות השרות/מוצר שלו מס ערך מוסף מה שיהפכו יקר יותר ללקוחותיו.

לעומת זאת מי שמוכר לעוסקים מורשים (הזכאים להזדכות על המעמ), או מי שנדרש להשקעה גבוהה לצורך עסקו, השקעה הכוללת מס ערך מוסף שהוא יהיה מעוניין להזדכות עליו אל מול רשויות המס יעדיף להירשם כעוסק מורשה. מוזמנים כמובן להתייעץ איתנו בכל שאלה.

מהן אפשרויות הרישום לעצמאי בעל עסק בביטוח לאומי?

כל עצמאי נדרש להירשם עם תחילת פעילותו במע"מ ובמס הכנסה. בנוסף, הוא יידרש להירשם עד שלושה חודשים לאחר מכן בביטוח לאומי. יחד עם זאת יש חשיבות להירשם עם פתיחת העסק גם לביטוח לאומי כדי להיות מבוטח.

עצמאי בעל עסק יכול להירשם כעצמאי העונה על הקריטריונים (עצמאי המשלם ביטוח לאומי כעצמאי ואשר מבוטח למקרה שיפגע במסגרת פעילותו כעצמאי) או כעצמאי שאינו עונה על הקריטריונים. עצמאי שירשם כ"עצמאי שאינו עונה על הקריטריונים" אינו מחויב בתשלום ביטוח לאומי כעצמאי אך אינו מבוטח למקרה שיפגע. למרות שעצמאי שאינו עונה על הקריטריונים אינו מחויב בתשלום ביטוח לאומי כעצמאי הוא עשוי להיות מחויב בתשלום ביטוח לאומי כמי שאינו עובד (למעט אישה נשואה המוגדרת כ"עקרת בית" לעניין ביטוח לאומי ופטורה מתשלום ביטוח לאומי). יצוין כי עצמאי שהינו גם שכיר יחויב בתשלום ביטוח לאומי על הכנסותיו כשכיר כמו כל עובד שכיר ואם הוא בעל הכנסות אחרות שאינן פטורות מביטוח לאומי, הוא יחויב בביטוח לאומי על אותן הכנסות שהן מעל ל – 25% מהשכר הממוצע לעניין ביטוח לאומי (10,551 ₪ נכון לשנת 2021). וכאן המקום לציין כי הכנסות של עצמאי שאינו עונה על הקריטריונים תחשבנה כהכנסות אחרות ולכן תחויבנה בביטוח לאומי על הסכומים שמעל 25% מהשכר הממוצע לעניין ביטוח לאומי.

מהם הקריטריונים להירשם כעצמא ?

אחד משלושת הקריטריונים הבאים:

• עבודה של 20 שעות שבועיות ומעלה.
• הכנסה חייבת (רווח לצורכי מס לאחר הפחתת ניכויים מותרים, לא מחזור) של מחצית השכר הממוצע לעניין ביטוח לאומי ומעלה.
• עבודה של 12 שעות שבועיות ומעלה וגם הכנסה חייבת של 15% מהשכר הממוצע לעניין ביטוח לאומי ומעלה.

לפרטים נוספים מוזמנים לפנות למשרדנו.

כמה באמת עולה לי העובד שלי?

תרגום לשפה מקצועית פיננסית

אני מעוניינת להעסיק עובדים. מהן העלויות הנוספות שאאלץ לשאת בהן מעבר לשכר המוסכם עם העובדים בתמורה לעבודתם?

תשובה:

אכן שאלה מצוינת שכל מי שמתכנים להעסיק עובדים ראוי שיבחנו ושייקחו בחשבון במסגרת תמחור המוצרים/שירותים המסופקים. ישנה רשימה של עלויות שמעסיקים נושאים בהם מעבר לשכר המוסכם עם העובד עבור עבודתו. ניתן למינם בין עלויות חובה ע"פ דיני העבודה הכלליים ועלויות שהמעסיק אינן מחויב בהן לפי צווי הרחבה או על פי חוזים אישיים עליהן חתם.

בין שאר העלויות:

• ביטוח לאומי חלק המעביד.
• הפרשות לקרן פנסיה או תכנית ביטוח הכוללות הן מרכיב של פנסיה והן מרכיב של פיצויים.
• דמי חופשה.
• דמי מחלה.
• תשלום ימי חג לעובדים במשכורת ולעובדים בשכר העובדים לפחות שלושה חודשים.
• תשלום נסיעות לעבודה ומהעבודה לעובדים המרוחקים יותר מחצי ק"מ ממקום העבודה בהתאם לתעריף המפורסם מעת לעת.
• דמי הבראה בהתאם לתעריף המפורסם מעת לעת.
• הפרשה לקרן השתלמות (חלק המעביד) על פי צווי הרחבה ענפיים או בהתאם לחוזי עבודה.
• פיצויים לעובד שעבד מעל שנה ופוטר או למי שהתפטר בדין מפוטר.
• דמי הודעה מוקדמת לעובד שפוטר או התפטר ואין רצון להעסיקו עד לעזיבתו הסופית.

כן נציין כי ישנן עלויות נוספות עקיפות כמו עלות רכב צמוד או טלפון נייד שניתנו לעובד, עלות הכשרתו של העובד, עלויות של מיכון ומחשוב, עלות מקום במשרד וכו'.

תיתכנה עלויות נוספות בנסיבות מיוחדות כמו תשלום לעובדת בהריון על שעות של בדיקות בהריון שעשתה, עלויות סוציאליות גם לעובדת בחופשת לידה, עלויות של עובדים שאין מהם תפוקה בתקופות בהן לא ניתן לפטר אותם על פי חוק וכדומה.

לסיכום: המעוניינים להעסיק עובדים מוזמנים להתייעץ עימנו כדי להכיר את כל החבויות החלות עליהם וכדי שיוכלו לדייק בתמחור עלויות העסקת העובדים.