מה דינם של ימי מחלה שנוצלו לצורך נופש ובילויים?

מאת אבי וידן רו"ח ובודק שכר מוסמך, הגב' אפרת לינדנר בוגרת ראיית חשבון

המחלקה המקצועית
וידן שיה ושות' רואי חשבון

סע"ש 3710-03-17, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב

השופטת אריאלה גילצר-כץ | ניתן ב-1.9.2019

התובעת: נעמה רבהייב | הנתבעת: החברה הכלכלית לפיתוח כפר יונה בע"מ

תמצית: פסק דין הכולל ביקורת חריפה של בית הדין על תופעת פתקי המחלה הפיקטיבייים. בית המשפט קובע כי פתקי מחלה פיקטיביים אינם מזכים בדמי מחלה ואף מרחיב וקובע כי התנהגות כזו בעת סיום יחסי עובד מעביד יכולה להוות עילה לשלילת פיצויי פיטורין וחלף הודעה מוקדמת.

רקע עובדתי

העובדת שימשה כמנהלת חשבונות ומזכירת המנכ"ל במשך כתשע שנים. לאחר שהמעסיקה זימנה אותה לשימוע (בטענה לירידה באיכות עבודתה והיעדרויות תכופות), הגישה העובדת תביעה לפיצוי כספי בטענה לפגם בהליך השימוע ולהשפלה מצד המנכ"ל. מנגד, המעסיקה הגישה תביעה שכנגד, שכללה שני ראשים: קבלת שכר ביתר בגין דיווח על "שעת הורות" מעבר לתקופה שבה הייתה זכאית לכך לפי חוק עבודת נשים, וניצול לרעה של ימי מחלה.

הליבה: ניצול אישורי המחלה

זהו הנדבך המרכזי של הפסיקה. המעסיקה הציגה תמונה עובדתית שלפיה בתקופות בהן שהתה העובדת "בחופשת מחלה", היא בעצם נהנתה מפעילויות פנאי אינטנסיביות – בילוי בבתי קולנוע, שהייה במלונות, ביקורים בים ואף השתתפות בפעילות אתגרית של קפיצת בנג'י. ראיות אלו נאספו, בין היתר, מדף הפייסבוק של העובדת.

בית הדין מצא סתירה מהותית בין הטענה הרפואית לבין ההתנהגות בפועל: העובדת טענה כי היא סובלת מוורטיגו (מצב המלווה בדרך כלל בסחרחורות), אך במקביל תיעדה את עצמה מבצעת קפיצת בנג'י – פעילות שאינה מתיישבת עם מצב רפואי כזה. בית הדין הצביע גם על כך שאם מצבה הבריאותי אפשר לה לצאת לנופש ולפעילויות פנאי, לא הייתה כל מניעה שתתייצב לעבודה במקומן.

ממצא נוסף וחמור שעלה: חלק מאישורי המחלה שהוצגו הונפקו בדיעבד – לאחר שהעובדת כבר שבה מהחופשה, ולעיתים אף תוך כדי החופשה עצמה. בנוסף, אותרו אישורים כפולים שהתקבלו מרופאים שונים לאותה תקופה.

עמדת בית הדין – גינוי מפורש של התופעה

כאן בית הדין לא הסתפק בקביעה עובדתית גרידא, אלא הביע עמדה עקרונית וביקורתית כלפי התופעה עצמה: הוא תיאר את הקלות הבלתי-נסבלת שבה ניתנים אישורי מחלה כ"תופעה פסולה", והדגיש כי בסופו של דבר – עלות ניצולם לרעה נופלת על כתפי המעסיקים, שמשלמים בפועל עבור ימי היעדרות שאינם נובעים ממחלה אמיתית.

בית הדין הוסיף וקבע כי התנהלות זו מהווה למעשה גזל של כספי המעסיקה – ניסוח חריף המשקף את חומרת היחס השיפוטי לתופעה. נקודה נוספת שהודגשה: תחת זאת שהעובדת תנצל את התקופה לצורך תדריך/חפיפה עם מחליפתה, בחרה לבלות עם משפחתה תוך הגשת אישורי מחלה – התנהגות שנתפסה כניצול ציני של הזכות לימי מחלה.

תוצאות משפטיות

  • התביעה העיקרית (של העובדת) נדחתה במלואה – לא נמצא פגם בהליך השימוע.
  • התביעה שכנגד (של המעסיקה) התקבלה – העובדת חויבה להשיב 8,360 ₪ בגין דיווחי שעות כוזבים (עבודה על בסיס 7.5 שעות יומיות במקום 8, לאחר שפג תוקף זכאותה ל"שעת הורות").
  • לא נשללו פיצויי הפיטורים וחלף ההודעה המוקדמת, אך זאת מטעם דיוני בלבד – מאחר שסעדים אלה לא נתבעו בכתב התביעה שכנגד. בית הדין ציין במפורש שלו היו נתבעים, ובהתחשב בכך שהעובדת הוזהרה בהליך השימוע עצמו שלא לנצל ימי מחלה כימי חופשה והמשיכה בכך חרף האזהרה, היה מקום לשלול אותם.
  • לא נתבע החזר ימי המחלה עצמם על ידי המעסיקה, ולכן בית המשפט לא ביקש מהעובדת להשיב את דמי המחלה על אף הביקורת החריפה שהושמעה כלפי ההתנהלות.
  • העובדת חויבה בשכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

 

לסיכום

פסק הדין אמנם אינו של בית הדין הארצי ולכן הוא אינו פסקי דין קובע אלא מנחה בלבד. יחד עם זאת לטעמנו הוא מהווה תקדים משמעותי למעסיקים המתמודדים עם חשד לניצול לרעה של ימי מחלה: ראיות מרשתות חברתיות, זיהוי אישורים רטרואקטיביים או כפולים, וחוסר עקביות בין הטענה הרפואית להתנהגות בפועל – כל אלה יכולים לשמש בסיס לתביעה שכנגד ואף להצדיק במקרים אמנם חריגים שלילת פיצויי פיטורים, בכפוף לכך שהסעד נתבע כדין ושהעובד הוזהר מראש.

אנו גם רוצים לציין כי הקביעה שכל פתק מחלה של המעסיק כל כך הומטעה עד שהמעסיקה במקרה זה לא תבעה להשיב את דמי המחלה ששולמו שלא כדין ובניגוד למהות החוק וזאת למרות שאפילו בית הדין התרשם שלא היה מקום לשלם אותם.

ופה אנו רוצים להוסיף:

מחלה לצורך דיני העבודה אינה תקופה שבגינה העובד קיבל אישור מחלה.

מחלה מוגדרת על פי חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976 כדלקמן: "אי כשרו הזמני או הקבוע של העובד לבצע עבודתו, הנובע, על פי ממצאים רפואיים, ממצב בריאות לקוי". במילים אחרות, המחוקק קבע שלעניין דיני עבודה עובד חולה פירושו עובד שאינו מסוגל לבצע את עבודתו עקב מצב בריאותי לקוי. אישור המחלה מוזכר רק בתקנות כמסמך שעל העובד להגיש למעסיק כהוכחה למצב, אך הוא כשלעצמו אינוה הסיבה לכך שהעובד זכאי לימי מחלה.

ונסיים בברכת בריאות ואריכות ימים לכולנו.

ליצירת קשר

טלפון

074-7452496

דוא"ל

aviw@weiden.co.il

תפריט נגישות